לקיים ולתכנן פעילויות הסברה לשם הגברת המודעות לקיומם של שדות מוקשים.

תיקון נוסף הוא הנחת תשתיות (חשמל, מים, תקשורת וכו׳) באדמות שיש בהן נפלים. לרוב, שטחי אש של צה״ל. זאת, בלי שהרלפ״מ תפנה את השטח בפועל. את הבקשות הציפו גופי תשתית כמו חח״י. כלומר, לפי החוק המוצע, פורסים תשתיות בלי לפנות את השטח מנפלים.

בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים תפרסם הקרן באתר האינטרנט של משרד הביטחון דוח כספי שייכלל בו פירוט התרומות; לצד כל תרומה יצוין ממי ניתנה, את ייעודה, את סכומה או שוויה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה. (ב)

עובדי הרשות ימונו בתוך שישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.

(ב) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.

(ה) כללים בנוגע לביטוח מפעילים וחברות מפקחות מפני פגיעות הקשורות לפינוי מוקשים ולביטוח אחריות מקצועית של המפעילים כלפי צד שלישי;

המטרה הייתה לעשות תרגיל לאירופאים. כלומר, ישראל תשקיע את הסכום פינוי מוקשים ונפלים הזה כל שנה ברשות והאיחוד האירופי ישים מכיסו עוד עשרות מליוני אירו כל שנה לטובת פינוי מוקשים ביו״ש. 

שיתוף פעולה בין הרשות לצבא הגנה לישראל [תיקון: תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג]



(ב) חברה מפקחת תבדוק אם שדה מוקשים או שטח נפלים שהוטל על מפעיל לפנותו פנוי ממוקשים או מנפלים, לפי העניין, ותודיע לרשות ולמפעיל בכתב על תוצאות בדיקתה, ותעודת ההיתר שניתנה למפעיל ולחברה המפקחת תבוטל.

לפי משרד הביטחון, התגלו מחלוקות עם משרד האוצר, ולכן עד היום אין חקיקה מסדרת לתוספות. 

מטרות הקרן יהיו לנהל כספי תרומות שקיבלה לשם פינוי שדות מוקשים, ובכלל זה רכישת ציוד לצורך הפינוי והתקשרות עם מפעילים ועם חברות מפקחות; כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד. (ג)

"תרומה" – במתן כסף או במתן טובין או שירותים לרשות, לצורך פינוי שדה מוקשים.

לקדם, לתכנן ולקיים פעילות הסברה לציבור לשם הגברת המודעות להתנהלות בטיחותית ולצמצום פינוי מוקשים ונפלים סיכונים, בייחוד לאוכלוסייה המתגוררת באזורים הסמוכים לשדות מוקשים או לשטחי נפלים, וכן לייעץ למערכת החינוך לגבי פעילות הסברה כאמור במוסדות החינוך. (ב)

בלי הוראת שעה אי אפשר לשחרר את השטחים. הפינוי בהתאם לדרישות צה״ל, שיח עם מועצות אזוריות, רשויות ממשלתיות. לאחר מיפוי שדות המוקשים, מדרגים אותם בהתאם לרמת הסיכון. כך אנחנו עובדים.״